<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן ע"ג</h1>
<h2>דף ל.</h2>
דין יין חי נתערב ביין מבושל ונגע בו גוי, ואם רוב יין מבושל הדבר ידוע דשרי. מידי דהוי אאלונתית. אך בהפסד מועט אין להקל, פן יבא לידי מכשול גדול שמא יתירו אף במיעוט. נשאל לרבי על יין מבושל שנתערב בו מעט יין חי ונגע בו הגוי. ואינו יודע אם היה במבושל [ששים] כנגד היין החי. והשיב, תדע כי בענין זה נשאלתי מאתמול מאחד מבני ויטרי. ואמרתי [לו] כי אפילו יין נסך ביין מבושל כשר ויש מן הדבש כנגד יין נסך, אני מכשיר כאילו אין שם יין מבושל אלא דבש, [מטעם] סלק את מינו כמי שאינו [ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו]. ונראה לי דה"ה או כ"ש כיון שהחי והמבושל שניהם היתר שיש לחשוב הדבש כאילו הוא [בפני] עצמו לענין זה, שאם יש כל כך רוב דבש ומעט יין שאם [היה היין חי] מעורב [בדבש] בפני עצמו לא היה הדבש נאסר במגע גוי, כי היינו מדמין אותו לאלונתית של ישראל שאינה נאסרת במגע גוי אע"פ שהיין נותן טעם. אבל מה אעשה שאם אתיר מגע גוי בענין זה יבא להתיר אפילו בהרבה יין חי, כי יאמר המיקל גם עתה אדמהו לאלונתית של ישראל. וגם ירגיל להגיע בו לכתחילה. וגם בשביל שאין בידי ראייה ברורה אלא סברא אמרתי לו "אם יש לכם מנהג בדבר עשו כמנהגכם בין להקל בין להחמיר. ואפילו אם אינכם יודעים מנהג בדבר, אם יש הפסד מרובה נכון בעיני להקל לכם כאשר אמרתי. אבל אם אין הפסד בדבר רק שתצרכו להכשיר החביות כאשר אמרתי שהיין אינו בעולם, טוב בעיני שלא תקילו על ידי עד שתשמעו מפי אדם חשוב בעל תורה שתהא סברתו שוה לשלי, ויראה בעיניו היתר גמור לענין זה שאמרתי להתיר בדבש".
<h2>דף עג.</h2>
דין יין חי נתערב ביין מבושל ונגע בו גוי, ואם רוב יין מבושל הדבר ידוע דשרי. מידי דהוי אאלונתית. אך בהפסד מועט אין להקל, פן יבא לידי מכשול גדול שמא יתירו אף במיעוט. נשאל לרבי על יין מבושל שנתערב בו מעט יין חי ונגע בו הגוי. ואינו יודע אם היה במבושל [ששים] כנגד היין החי. והשיב, תדע כי בענין זה נשאלתי מאתמול מאחד מבני ויטרי. ואמרתי [לו] כי אפילו יין נסך ביין מבושל כשר ויש מן הדבש כנגד יין נסך, אני מכשיר כאילו אין שם יין מבושל אלא דבש, [מטעם] סלק את מינו כמי שאינו [ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו]. ונראה לי דה"ה או כ"ש כיון שהחי והמבושל שניהם היתר שיש לחשוב הדבש כאילו הוא [בפני] עצמו לענין זה, שאם יש כל כך רוב דבש ומעט יין שאם [היה היין חי] מעורב [בדבש] בפני עצמו לא היה הדבש נאסר במגע גוי, כי היינו מדמין אותו לאלונתית של ישראל שאינה נאסרת במגע גוי אע"פ שהיין נותן טעם. אבל מה אעשה שאם אתיר מגע גוי בענין זה יבא להתיר אפילו בהרבה יין חי, כי יאמר המיקל גם עתה אדמהו לאלונתית של ישראל. וגם ירגיל להגיע בו לכתחילה. וגם בשביל שאין בידי ראייה ברורה אלא סברא אמרתי לו "אם יש לכם מנהג בדבר עשו כמנהגכם בין להקל בין להחמיר. ואפילו אם אינכם יודעים מנהג בדבר, אם יש הפסד מרובה נכון בעיני להקל לכם כאשר אמרתי. אבל אם אין הפסד בדבר רק שתצרכו להכשיר החביות כאשר אמרתי שהיין אינו בעולם, טוב בעיני שלא תקילו על ידי עד שתשמעו מפי אדם חשוב בעל תורה שתהא סברתו שוה לשלי, ויראה בעיניו היתר גמור לענין זה שאמרתי להתיר בדבש".
